הפרעת קשב, miss happens ותחושת רווחה ואהבה עצמית - איך ישכנו יחדיו?

כשחיות.ים עם הפרעת קשב עולה שכיחותם של מקרי פספוס, שכחה ופישולים. לא בשל העדר כשרון אלא מכיוון שיש יותר הסתברות לכאלה. מכך - יותר הישנות של כאלה.

חלק מהמחיר הוא פנימי עם עצמך. מחירים של: ביקורת עצמית, פגיעה בתחושת הערך העצמי ואף בתחושת המסוגלות. יתכן מחיר של בושה כאשר אירוע של "פישול" קורה ועד כדי חרדה מהישנות אירועים כאלה ובעצם מההרגשה שהם גוררים בתוך העצמי שלך. זה יכול להרגיש מאכזב לשכוח פגישה אבל זה ירגיש ממש נורא אם יתלוו לכך אמירות כמו: שוב פישלתי, זהו הפעם יפטרו אותי או אני דביל/דפוקה!

בקצה הסקאלה, מעבר לתחושת סבל נפשי, הדבר יכול לייצר הימנעות של ממש מעשייה.

עבודת החלקים עם הבושה והאשמה מקדמת הבאה של חמלה וקלילות למול הישנות אירועי ה"פספוס/פישול". באופן מפתיע החלק הביקורתי (כן, כן, זה שיורד עלינו…) לא מקדם צמצום השפעה של הפאשלות האלה על החיים. דווקא ההומור, הקבלה והאהבה העצמית הם אלה שיועילו לנו במיוחד. איך זה יתכן? הרי הקול הביקורתי יוכיח אותנו ויראה לנו גם את ההוכחות שהוא זה ששומר.ת עלינו.

ובכן, העבודה הזו מועילה מכיוון שצחוק, קלילות, קבלה עצמית וחמלה עצמית מצמצמים את הפגיעה/ההשפעה של האירועים עקב קשיי הקשב. כאשר יש פחות התעכבות וכיווץ לצד יותר הבנה ואהבה עצמית, קל יותר לשחרר מהאירוע ולהתמקד מחדש במשהו אחר ו/או למצוא פתרון יצירתי. כאשר יש דשדוש בבושה ובאשמה אז יש יותר פספוסים - יותר משאבים 'מיותרים' מושקעים בחשש מפספוס וגם בכיווץ וכו' שאחרי. כאשר ישנה דריכות לקראת פספוס יש הפעלה מראש של ביקורת "שימי לב שלא תפשלי…". באופן זה מתבזבזים הרבה משאבים על מתח ועוררות גבוהה. כך בזבוז המשאבים הוא גם על "חיפוש פספוס" עוד טרום הפספוס, וגם על הקושי לשחרר ולהמשיך להתנהל "אחרי פספוס". אלו לכשלעצם מקדמים מצבי "פספוס" כי האנרגיה לא מושמת במקום הנכון/בכאן ועכשיו.

על כן, הרפייה וקבלת המציאות מבלי להתמקח ולבקר את העצמי, זו הדרך היעילה להמשיך בתפקוד מייטבי ולצמצם סבל נפשי.

זה שכתבתי כאן את הדברים הללו ואת הדרך יפתור דבר מה? יתכן, סביר להניח שלא. הדבר מצריך עבודה חוויתית שתייצר הפנמה דרך חוויה וחיווט מחדש של הקשרים במוח שלך. זה אפשרי ואת.ה ראוי.ה לתחושה טובה על פני הלקאה עצמית. זו הדרך לשגשוג.

ניתן להצליח גם בלי להרגיש רע, לא התחושה הרעה קצרה את הצלחותיך. אלה הכשרונות, הרצונות והמשאבים שלך שמביאים לך הצלחה, הישגים ורווחה. לא הביקורת מייצרת הרגשה טובה אלא התמיכה והאהבה העצמית.