פרידה מטיפול

פרידה מטיפול. באופן שחורג מהרגלי אשתף עכשיו על טיפול שהתקיים והסתיים השבוע. לא פרטים מהטיפול. זה עניין פרטי ואני מחוייבת ושמחה לעמוד בחובת הסודיות שלי שהיא חלק מכבוד האדם ואתיקה בינאישית עוד הרבה לפני שזו אתיקה וחובה מקצועית.

אז לא אשתף בפרטים מהטיפול, לא בגיל המטופל.ת, לא במגדר. אני רק אומר שבפגישה האחרונה היא.הוא שרטט.ה באופן פשוט מופלא פרקטיקה של התמודדות. פרקטיקה שלא היתה מובנית מאלייה ושההגעה אליה היתה מסע דרך אתגרים ומהמורות עבר והווה. ואני מאוד גאה בו.ה עוד על עצם הפנייה לבקש מענה ולגשת לטיפול. זו התמקמות חשופה וגם של בחירה ומחוייבות לעצמי שלו.ה.

זה פשוט אבל זה ממש לא פשטני. אני כן אומר שזה לא היה טיפול ארוך אולם התמורות מרגשות, המטופל.ת ריגש.ה אותי כל כך ובסוף מצאנו עצמנו אני והוא.היא בתודה על ההכרות ועל העבודה ביחד. עצם ההזכרות במעמד מרגשת אותי.

אז פשוט, לא פשטני - כשעלה החשש מהפרידה והוא נדד לכל מיני הסברים וסיבות, חזרנו לפחד מלסיים, מזה שלא אהיה שם יותר. ועמדנו בפחד הזה ביחד, ואז המוד (חלקי העצמי, מונח מסכמה תרפיה) חזר לסנטר, והיא.הוא פשוט שרטט.ה מה י.תעשה כשיהיה מאתגר.

כל כך התפעמתי, ההתפעמות שתמיד היה שם צורך בה ולא היתה. רציתי לצעוק מהגגות "וואו" ו"כן!", ואני רוצה לחגוג אותו.ה! לכן ביקשתי רשות ובהסכמתו.ה אני משתפת:

1. לעצור 2. לנשום 3. לקבל את המצב שאני נמצא.ת בו 4. לשים לב מה אני מרגיש.ה 5. להביא את הבוגר.ת הבריא.ה (*הבוגר.ת הבריא.ה זה חלק העצמי שמווסת ונותן מענה לחלקים שחסרים מענה מייטיב, שיש חלק עצמי אחר שמכאיב להם מתוך הגנות שאינן אדפטיביות ואינן משרתות)

כמה פשוט. ככה מקסים. זה היה המון, וזו היתה הבנה שהיא מרחק שנות אור מנק' ההתחלה. היו תמורות נוספות ואני שמחה על הזכות לזכרונות מהדרך ביחד.

כתבתי לקולגה לא מזמן כשדיבר על התחושה שלו בתוך פרידה ממטופל.ת ותיקה שזה מורכב להיפרד כך, הרצון שתפרש הכנף, שתהיה תעופה והמשך. והעובדה שזה מסמן גם פרידה, געגוע. משהו מעורבב כזה שאני שמחה תמיד לשהות בו, לטבול בו עם עצמי. להמשיך להחזיק את האכפתיות, את האהבה וגם את השמחה על הפרידה. פרידה וסיום מייטיבים הם חלק מהצלחת הטיפול.

את הצידה של הקשר, העומק שלו והערך גם אני לוקחת איתי להמשך ואני כאן, כמו שאני תמיד מבטיחה למטופלות.ים שלי; נזהרת במעברי חצייה, דואגת לעצמי כדי להיות כאן גם בעתיד, עבורן.ם.