איפה אני?

איפה אני? זו שאלה שכל ילד וילדה שואלים.

איפה אני מתחילה? איפה אני נגמרת? מה אני רוצה?

השאלות הללו שלהם בתוך תהליכי הנפרדות שלהם הן גם הזדמנות למפגש עם המסע שלך, ההורה שלהם, המסע בהורות. וגם, למסע הנפרדות שלך בילדות, להתבונן בו. זהו מרחב נהדר לחוויה מאוזנת יותר או פשוט מעצימה ואוהבת.

לפעמים הילד שלך הוא כמו מראה הפוכה, אולי מראה צלולה. זה יכול להיות מציף. זה נכון. ההצפה הזו היא אינפורמציה נפלאה לעבודה של צמיחה נפשית עם עצמך.

אז בתוך כל הקושי וההצפה הזו עם הילד.ה שלך, אפשר גם אחרי ההצפה לתת מקום לקול הזה שמודה - על הדרך ועל ההזדמנות.

ולפעמים, הילד.ה הוא הילד.ה שהיית. וזו לא הורות, זה מסע של מפגש בין הילד.ה שבך, לבינך. וגם זו, עם כל הקושי, יכולה להיות מתנה.